דיסוציאציה - מרחבים של היעדר

דיסוציאציה היא חוויה חושית ונפשית מורכבת, מצב של ניתוק מתודעה, חישה, רגשות והגוף עצמו. זהו מנגנון הגנה של המערכת העצבית המופעל במצבים של טראומה – רגעים של איום, טרור, או הזנחה רגשית עמוקה. אף שהתגובה הדיסוציאטיבית עשויה לסייע בזמן האירוע, היא משאירה סימנים מתמשכים ומורכבים המופיעים זמן רב לאחר שהטראומה הסתיימה.

[פוסטר תערוכה]

תערוכה זו רלוונטית במיוחד כעת, שנה וחצי לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ובייחוד בתקופה זו של הסבב השני של החזרת החטופות והחטופים. כתוצאה מהמלחמה, אזרחים וחיילים רבים חווים סימפטומים של פוסט-טראומה, ובכללם דיסוציאציה. דיסוציאציה משפיעה על היכולת של אדם להבין מי היא או הוא, לתפוס את מכלול ההבנה של עצמם, בשל הפיצולים שנוצרו כתוצאה מהטראומה.

משפטים כמו: "אני לא אותו אדם שהייתי לפני המלחמה/הקרב/האירוע..." מצביעים על נתק מחלקי האני. דיסוציאציה מקשה גם על היכולת שלנו להיות מחוברים לאחרים – אם זה בני משפחה, בני זוג, ילדים או קולגות לעבודה.

פריסקופ, גלריה לעיצוב וניאו קראפט

בן יהודה 176, תל אביב

אוצרת/יוצרת: חנה רוטשילד

מעצב: יגאל שטיינר

יוצרים/ות: אופיר טל, אריאל שפיגל, ברונו ניאצ'וביץ', דניאלה שריה, דורון עובד, הדס טובל, יעל מילר, ליאור בן אריה, מרינה מוחין, נאווה וקסמן, נטע עמיר, ניר ג'ייקוב יונסי, עדי עוז-ארי, עוזי עמרני, רעות דפנא, שירן בנבניסטה, תיאה ים פרנק.

26.3.25 - 5.4.25

פתיחה: רביעי, 26.3, 19:00